סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

מאז התקבלו והשתרשו הכלים הדיגיטליים בקרב הציבור הרחב, אלה המתבוננים בו ומנתחים אותו כמרחב אנושי וחברתי נחלקים לשני סוגים: cyberutopians מצד אחד ו cyberskeptics מן הצד השני. הראשונים רואים במרחב זה הבטחה לשינוי החברה על-ידי העצמת הרוח הדמוקרטית תוך הדגשת האמנציפציה האישית והיצירתית, הרחבת ההשתתפות הכלכלית, הפצת האינפורמציה כתנאי להעצמת הציבור ומתן קול (בלוגים למשל) למי שזכות זו נמנעה ממנו בעבר. הסקפטים מנגד, מצביעים דווקא על הצדדים הפוגעניים שטומן המדיום בחובו, כמו הפיכתו למכשיר מעקב וריגול אחר כל המשתמשים בו, בין אם למטרות הפקת רווח ובין אם למטרות פוליטיות דכאניות. הללו טוענים שהאינטרנט והחיים הרשתיים דווקא מצמצמים הזדמנויות כלכליות ומרכזים את הכוח-הכלכלי, תרבותי וחברתי - במספר קטן והולך של ידיים תאגידיות (גוגל, אפל, אמזון, פייסבוק) ושכתוצאה מכך, מתרחש תהליך של רידוד ובנליזציה של האינפורמציה.
במסגרת הקורס נעמוד על מספר מקרי מבחן המדגימים כיצד הבטיח האינטרנט חלומות לשיפור החברה ומה קרה בפועל תוך שנים מספר: כיצד פלטפורמות ויוזמות שונות יצרו כלים להשתתפות פוליטית של הקהל הרחב, אך לבסוף רק בודדים טרחו להשתתף ולממש את ההבטחות. נראה, למשל, כיצד איביי הבטיחה קהילה מסחרית פתוחה למיליוני סוחרים קטנים ואף חזרה לסחר החליפין האישי, אך הפכה לדיקטטורה של בעלי הפלטפורמה המשאירה את רוב הכסף בכיסיה ובכיסים של הסוחרים הגדולים ביותר. נראה כיצד טוויטר שהבטיחה קול חופשי ופוליטי הפכה דווקא לכלי יעיל לריגול אחר המשתמשים כמו גם, כלי שבאמצעותו פוליטיקאים ציניים פונים ישירות לציבור תוך עקיפת מנגנוני המרחב הציבורי הרציונלי. כך גם, נלמד כיצד פייסבוק ויו-טיוב הבטיחו קהילתיות הדדית אך הפכו את המשתמשים לפועלי ייצור העמלים בחינם להעלאת תכנים וויראליים המהווים את עיקר הרכוש של התאגיד. וכמובן, נראה כיצד גוגל שהבטיחה כלי חיפוש נגישים פתוחים והוגנים למידע, הפכה בפועל לכלי מניפולטיבי המשחק בתוצאות החיפוש כדי למקסם את רווחיותה, או על-מנת לשתף פעולה עם ממשלות דיקטטוריות בצנזורה על מידע.
נוכחות חובה.