תוכן הקורס ומטרתו
היה זה המפגש בין הכנענים, תושבי דרום הלבנט, והמצריים, תושבי עמק הנילוס, שהוליד את אחת ההמצאות החשובות של העולם העתיק: הכתב האלפביתי. בשלהי האלף השני ובראשית האלף הראשון לפני הספירה התפשט הכתב האלפביתי ברחבי הלבנט, ואף מעבר לו, ועד מהרה חוגי סופרים בממלכות האזור אימצו אותו כדי להעביר מסרים מנהליים, דתיים ופוליטיים. מסרים אלה נכתבו בדיו על שברי כלי חרס ועל קירות מטויחים, נחרטו או נחתמו בחומר, נחקקו בכתובות אבן מונומנטליות, או נכתבו על חומרים מתכלים. כל אלה מהווים גם את נקודת המגע בין התרבות הכתובה לתרבות החומרית: מהי החומריות של הטקסט, כיצד היא באה לידי ביטוי ומה זה אומר על קהילות הסופרים בדרום הלבנט? בשיעור זה נלמד על נקודת המגע בין הכתב לחומר ? נסקור את תולדות האלפבית והשימוש בו, נעמוד על משמעות הממצא כדי להבין את רמת האוריינות בדרום הלבנט בתקופת הברזל ומשמעותה, ונדון במשמעות החומרית וההיסטורית של כתובות שונות. בתוך כך, נערוך הכרות עם כמה מהכתובות המרכזיות שנמצאו בארץ ישראל ונלמד על משמעותן.
לסילבוס המפורט