סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

בשלהי האלף השני ובראשית האלף הראשון לפני הספירה התחוללו תמורות פוליטיות וחברתיות עמוקות בכל רחבי הלבנט (סוריה וארץ ישראל), והעלו על במת ההיסטוריה מגוון חדש של זהויות חברתיות-תרבויות וכן של יחידות פוליטיות. המפורסמת מביניהן, וזו שמרתקת את הדמיון של חוקרים, אמנים ופוליטיקאים לאורך דורות רבים היא "ישראל". אלא, שלא כל כך ברור מה זה בדיוק "ישראל" של העת העתיקה: האם מדובר בעם? באוסף של שבטים? בקבוצה דתית? בשם של ממלכה או אולי אפילו של שתי ממלכות? משום כך, קשה גם לעמוד על תולדות התהוותה. במוקד העניין נמצא הפער שבין הסיפור המקראי, המתאר התפתחות אורגנית וקבועה של משפחה (משפחת האבות), ההופכת לעם (ביציאת מצריים) שמקים ממלכה (ממלכת ישראל); לבין המציאות ההיסטורית המלמדת שזהות חברתית-פוליטית היא תוצאה של מגע ומשא מורכב בין קבוצות שונות, שאין יחס ישיר בין זהות חברתית לבין ישות פוליטית, ושבכל מקרה המאפיינים המייחדים את ישראל הקדום (כגון האמונה המונותיאיסטית), ושלאורם מסופר התיאור המקראי, התפתחו בשלב מאוחר מאוד ולאחר חורבנן של ישראל ויהודה. מהי אם כן "ישראל הקדום"? כיצד התפתחה הזהות הישראלית ומי החזיק בה? האם זהות זו הייתה הבסיס שעליו הוקמה הממלכה הישראלית הקדומה? או שמא, מדובר בתהליך הפוך שבו הקמת מסגרת פוליטית (ממלכת ישראל) מובילה לעיצוב זהות (עם ישראל)?
שאלות אלה יעמדו במוקד הקורס, שינסה להתחקות אחר "ישראל הקדום" ומוצאו. זאת, בראש ובראשונה לאור דיון בממצאים הארכיאולוגיים המאירים את התהוותן של ישראל ויהודה. על בסיס זה נבחן גם את המקורות ההיסטוריים והתיאורים המקראיים על מנת לעמוד על ראשית ישראל ואפני התהוותה של הזהות הכלל-ישראלית.