סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

הקורס יעסוק בתולדותיהן של ממלכות ישראל ויהודה מראשית התגבשותן ועד לחורבנן, תוך ניסיון לשחזר את ההיסטוריה הפוליטית, החברתית, הכלכלית והתרבותית של שתי הממלכות כחלק מהמרחב הרחב של דרום הלבנט והמזרח הקדום.
נקודת המוצא של הקורס היא שהסיפור המקראי הוא מקור מרכזי וחיוני לחקר התקופה, אך הוא אינו כרוניקה היסטורית פשוטה. ספרי שופטים, שמואל ומלכים נוצרו מתוך תהליכים של כתיבה, מסירה ועריכה, ומשקפים את המקורות שעמדו לרשות מחבריהם לצד השקפות העולם, מטרותיהם הספרותיות והאידאולוגיות והמציאות שבה פעלו. משום כך, שחזור היסטורי מחייב להבחין בין האירועים והזיכרונות הקדומים המשוקעים בטקסט לבין האופן שבו הם עוצבו במסגרת ההיסטוריוגרפיה המקראית. לכן, בכל נושא נבחן במקביל שלושה מערכי עדויות: הטקסט המקראי על שכבותיו ומקורותיו; הממצא הארכאולוגי ? יישובים, ערים, מערכות ביצורים, מינהל, כלכלה ותרבות חומרית; והמקורות הכתובים החוץ?מקראיים, ובהם כתובות מלכותיות, תעודות אימפריאליות ומקורות מן הממלכות השכנות. ההשוואה בין שלושת סוגי המקורות תשמש בסיס ליצירת סינתזה היסטורית ביקורתית ומאוזנת, שאינה מעניקה מראש עדיפות לאחד מהם אלא בוחנת כל מקור בהקשר שבו נוצר, את מטרותיו ואת מגבלותיו. חשיבותה של גישה זו בולטת במיוחד במקרים שבהם הממצא הארכאולוגי והכתובות החיצוניות מאפשרים לשחזר מציאות שונה או רחבה מזו הנשקפת מן התיאור המקראי.

הנושאים המרכזיים שבהם נעסוק:
* איך כותבים היסטוריה של ישראל ויהודה?
* היסטוריה והיסטוריוגרפיה; המקרא כמקור היסטורי; ארכאולוגיה, אפיגרפיה וזיכרון היסטורי; כרונולוגיה וסינכרוניזמים בין ישראל, יהודה והממלכות השכנות.
* מנוודות למלוכה ומהחברה השבטית אל שתי הממלכות - ישראל ויהודה.
* הרקע להתגבשותן של ישויות פוליטיות בהר המרכזי; שאול וראשית המלוכה; דוד, ירושלים ובית דוד; שאלת היקפה ואופייה של המלוכה הקדומה.
* ישראל ויהודה במאה העשירית לפנה?ס.
* ירושלים הקדומה, הממלכות המתהוות והמערכת האזורית; מסע שישק כמקרה מבחן לשילוב בין התיאור המקראי לבין מקור מצרי חוץ?מקראי.
* התהוותן של שתי ממלכות.
* ישראל ויהודה כמערכות פוליטיות נפרדות; גאוגרפיה, אוכלוסייה, מרכזי שלטון, גבולות ויחסי הכוחות ביניהן.
* עלייתה של ממלכת ישראל: עמרי ואחאב
* התגבשותה של ישראל כממלכה מפותחת וחזקה בראשית המאה התשיעית לפנה?ס; שומרון, מערכות מינהל וכלכלה, בנייה מונומנטלית, יחסי חוץ ומקומה של ישראל בין הממלכות האזוריות.
* ישראל, ארם ויהודה במאה התשיעית לפנה?ס
* המאבק על השליטה במרחב; מרד יהוא, נפילת בית עמרי, עליית חזאל והמערכת החדשה שנוצרה בישראל וביהודה.
* ממשבר להתאוששות: ישראל בימי יהוא, יואחז ויואש
* ההגמוניה הארמית, חולשתה של ישראל והתאוששותה; סיפורי אלישע כמקור היסטורי; המלחמות בין ישראל ליהודה ושאלת מקומם הכרונולוגי של הזיכרונות המקראיים.
* שיאה האחרון של ממלכת ישראל: ירבעם השני - התרחבות טריטוריאלית, שגשוג כלכלי, בנייה ומינהל; ישראל בתוך המערכת הבין?לאומית של המחצית הראשונה של המאה השמינית לפנה?ס.
* האימפריה האשורית וחורבן ממלכת ישראל - התפשטות אשור מערבה, היחלשות העצמאות המדינית של ממלכות האזור, המשבר הפוליטי של ישראל והחורבן בשנת 722/720 לפנה?ס; גלות, שינוי דמוגרפי וארגון מחדש של המרחב.
* עלייתה של יהודה במאה השמינית לפנה?ס - התרחבות הממלכה, ירושלים והשפלה; מינהל, כלכלה והתפתחות המדינה; אחז והשתלבות יהודה במערכת האימפריאלית האשורית.
* חזקיהו, המרד באשור ומסע סנחריב - חורבן השפלה מול הצלת ירושלים; השוואה בין המקרא, הכתובות האשוריות והממצא הארכאולוגי.
* מנשה ויהודה תחת שלטון אשור - שיקום הממלכה לאחר 701 לפנה?ס, "השלום האשורי", התפתחות המינהל והכלכלה והשתלבות יהודה במערכת האימפריאלית.
* יאשיהו ושלהי תקופת המלוכה.
* בין מצרים לבבל: ימיה האחרונים של ממלכת יהודה.
* החורבן והגלות כרגע היסטורי וכנקודת מפנה שעיצבה מחדש את הזיכרון ואת כתיבתה של ההיסטוריה המקראית.

מטרות הקורס
להכיר את הרצף ההיסטורי המרכזי של ממלכות ישראל ויהודה ואת מקומן במערכת האזורית והאימפריאלית של המזרח הקדום.
לקרוא את התיאור המקראי קריאה היסטורית ביקורתית, תוך הבחנה בין מקור קדום, זיכרון היסטורי, עריכה ואידאולוגיה.
לנתח ממצא ארכאולוגי וכתובות חוץ?מקראיות כמקורות עצמאיים לשחזור היסטורי.
לזהות התאמות, השלמות וסתירות בין סוגי המקורות השונים.
ליצור סינתזה היסטורית שאינה מבקשת "להוכיח" או "להפריך" את המקרא, אלא להבין מה ניתן ללמוד מכל אחד מן המקורות ולשלבם לכדי שחזור מורכב, ביקורתי ומאוזן של תולדות ישראל ויהודה.