תוכן הקורס ומטרתו
בשנים האחרונות עלתה המודעות להשפעות השליליות של החשיפה העקיפה לחוויות טראומטיות של מטופלים וניצולים של צוותי חרום (שוטרים, כבאים ואנשי מד"א), של צוותים רפואיים (רופאים אחיות ואנשי סיעוד) ושל צוותי בריאות הנפש (עובדים סוציאליים ומטפלים). חוויות אלו הותירו בקרב המסייעים והמטפלים סימפטומים פוסט-טראומטיים ושחיקה שפגעו בבריאות הפיזית והנפשית ובתפקודם המקצוע. מחקרים עדכניים מצאו רמה גבוהה של טראומטיזציה משנית ושחיקה בקרב אנשי בריאות הנפש שנעה בין 12%-37% (Baum, 2016; Ben-Porat & Itzhaky, 2011;; Boscarino, Figley, & Adams, 2004; Cohen, Gagin & Peled-Avram, 2006; Choi, 2011; Craig & Sprang, 2010; Molnar et al., 2020; Sprang, Lei & Bush, 2021; Shoji et al., 2015; Weiss Dagan, Ben-Porat & Itzhaky, 2016). ממצאים אלו מצביעים על החשיבות של הבנת התהליך של טראומטיזציה משנית ושחיקה ושל מציאת דרכים ברמה הפרטנית של העובד הסוציאלי ושל הארגון להתמודדות עם התופעה ולמניעתה. הקורס אם כן, יתמקד בלימוד התהליכים המביאים לטראומטיזציה משנית ושחיקה ולגורמי הסיכון להתפתחותם, לזיהוי הסימפטומים של טראומטיזציה משנית ושחיקה ולרכישת כלים למניעתה והפחתתה ברמה האישית, המקצועית והארגונית. הקורס לא יהיה רק קורס תיאורטי אלא קורס מעשי שבו ידרשו הסטודנטים להתנסות בכלים פרקטיים לחיזוק חוסנם, כגון נשימה וואגלית, מיינדפולנס, מדיטציות של חמלה, תרגילים סנסו-מוטוריים, הרפיה שרירית ושימוש בדמיון מודרך. הם גם ילמדו טכניקות קבוצתיות לעבוד חוויות טראומטיות כגון אוורור, משאוב ודבוב קבוצתי. כמו כן, נסקור גישות ארגוניות למניעת טראומה משנית ושחיקה באמצעות נהלים ארגוניים, הדרכה מקצועית וטיפוח יחסים מטבים בין הנהלה לעובדים.
לסילבוס המפורט