סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

שירותי הרווחה בישראל מתאפיינים בשנים האחרונות במגמה גוברת של עידוד שיתוף לקוחות בקבלת החלטות בעניינם. אך מהו שיתוף של לקוחות? כיצד ניתן להגדיר שותפות עם מקבלי שירותים? והאם ניתן בכלל לקבל החלטות באופן משותף בתהליכי התערבות בעבודה סוציאלית?
פרקטיקת השיתוף מוצגת, הן בספרות והן בשיח המאפיין אותה, כביטוי לערך השוויון אותו מבקשת לקדם העבודה הסוציאלית, וכהשתקפות של עליית מדרגה אתית ומוסרית ביחסים שבין שירותי רווחה ללקוחותיהם. הנחת היסוד המרכזית בבסיס תפיסה זו, היא כי שיתוף לקוחות הוא פעולה מעצימה, המגבירה את עצמאות הלקוחות ואת תחושת שליטתם על חייהם. בין השאר נטען, כי גישה זו הנה בעלת פוטנציאל חשוב לסיוע לאוכלוסיות אשר התקשו עד כה, מסיבות שונות, להשמיע קולן אל מול ובקשר עם שירותי הרווחה -- בהן אוכלוסיות מודרות חברתית, אוכלוסיות החיות בעוני, ואוכלוסיות מוחלשות נוספות.
אך המציאות אינה תמיד פשוטה כל כך; כתיבה ביקורתית ברחבי העולם מצביעה על האפשרות לקיומו של קשר מורכב יותר בין אתיקה, שתוף לקוחות ופעולות אנטי-דכאניות או כאלו המצמצמות הדרה. השיח המגובה על ידי כתיבה זו מוצא ביטוי גם בעבודתם/ן של עובדים/ות סוציאליים/ות, אשר מתקשים/ות למצוא מסגרות מארגנות לחשיבה ועשייה העשויות לסייע להם/ן בהתמודדות עם המורכבות האתית הגלומה בשיתוף לקוחות.
הקורס הנוכחי מבקש להציע ללומדים/ות בו הזדמנות להרחיב את החשיבה והעשייה בתחום שיתוף הלקוחות, וכן לתרגל את ההתבוננות הביקורתית על התערבויות הכוללות שיתוף לקוחות. זאת, באמצעות שילוב בין למידת תכנים תיאורטיים עדכניים לבין ניתוח פרקטי ומעמיק של התערבויות שונות הן של אחרים והן מניסיונם/ן של תלמידי/ות הקורס. הקורס מיועד לתלמידים/ות העובדים/ות במגוון רחב של הקשרים וארגונים, ועם מגוון אוכלוסיות ? ילדים, משפחות, זקנים ועוד; ולמעשה, לכל מי שמעוניינים/ות להעמיק בשאלות הנוגעות ליחסי הכח בתוך ההתערבויות שהם/ן עצמם/ן מוציאים לפועל, להירארכיות הגלויות והסמויות במפגש עם פוניהם/ן, ולהשלכות של יחסים אלו על המדובר ושאינו מדובר בהתערבות. כמו כן, הוא מיועד למבקשים/ות לחדד את מיומנויותיהם/ן ויכולתם/ן לעסוק בעבודה סוציאלית משתפת ושתפנית.