סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

השמות של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, וניוטון מזוהים עם השינויים העמוקים שהתרחשו במאה ה-17 באירופה, והמכונים בדרך כלל "המהפכה המדעית". במרכז השינויים הללו ניצבת עלייתה של האסטרונומיה החדשה, וההבנה שכדור הארץ איננו מרכז היקום, אלא שהוא סובב סביב השמש ובו בזמן סביב הציר של עצמו. לעיתים קרובות מתוארים תהליכי השינוי הללו במונחים של נטישת "חשכת ימי הביניים" וגילוי "האמת המדעית החדשה". הם מוסברים על רקע ניסיונות נואשים מצד הכנסייה הקתולית להמשיך ולהשליט את מרותה אל מול המאמצים ההרואיים של לוחמי הרוח והחופש, המגולמים בעיקר בדמותו של גלילאו גליליי.

המחקר ההיסטורי של העשורים האחרונים מעמיד את המהפכה המדעית באור קצת יותר מורכב והרבה יותר מעניין. תמונה מאוזנת יותר של התהליכים הללו ממתנת את אופייה ה"מהפכני" ומדגישה שהרעיונות החדשים צמחו באופן אורגני מתוך הידע הישן מבית מדרשו של אריסטו, אשר הגיע לשיאו בימי הביניים המאוחרים. היא מתבוננת על התפקיד רב-הפנים של הכנסייה הקתולית בעידוד והפצה של הידע החדש, ולא רק בהתנגדות אליו. היא בוחנת את הוויכוחים הקשים על קדימות בין מרכיבי ידע שונים, כגון תצפית, מתמטיקה, והנחות מתפיזיות שונות. היא נוברת אל תוך היחסים המורכבים בין פילוסופים, מהנדסים, בוני כלים מדידה, ואמנים, ותפקידם של כל אלה בקביעת אמות המידה החדשות לידע נכון ורלוונטי.

הקורס יעסוק בבחינת התהליכים המורכבים הללו שמאחורי המעבר מן הידע הישן ששרר במאה ה-16, אל תמונת העולם המדעית החדשה שהתגבשה עד תחילתה של המאה ה-18.